פתיחת תפריט הנגישות  

מילון מונחים

    לרשימת המושגים המלאה
    • אופן הצמדת פרמיה: שיטת הצמדת הפרמיה בהתאם לרשום בתנאי פוליסת ביטוח כגון: הצמדה למדד, הצמדה לשכר, הצמדה לתוספת יוקר ועוד.

    • איגרות חוב מיועדות: אגרות חוב מיוחדות שמונפקות ע"י המדינה ואשר קרנות הפנסיה וחברות הביטוח רוכשות, בגין מי שזכאי לכך ו/או בהיקפים המותרים לכך, מכספי המבוטחים. האגרות צמודות למדד ונושאות ריבית המובטחת ע"י המדינה.

    • איגרת חוב: מסמך שהנפיקה חברה, המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחבה החברה והמגדיר את תנאיה, למעט שטרי חוב או שטרי חליפין שנתנה חברה במהלך עסקיה.
       

    • אירוע תאונתי: אירוע בלתי צפוי, חד-פעמי, חיצוני ובלתי צפוי מראש, ולכן בלתי ניתן למניעה, דוגמת תאונת דרכים, פגיעה בעבודה, ברקים,התלקחות אש וכדומה.ביטוח הינו הסכם ,תמורת תשלום ,לפיו על המבטח לשלם לזולת פיצויים במקרה של נזק, אובדן חיים או אובדן רכוש.משמעות הביטוח ,הגנה מפני סיכונים. תמורת תשלום מתאים.העיקרון הוא הפקדת כספים אצל המבטח, עד שיהיה צורך בהם לתשלום הנזק

    • בדיקות רפואיות: כחלק מקבלתו של המבוטח לתוכנית הביטוח יכולה חברת הביטוח לדרוש מן המבוטח לעמוד בבדיקות רפואיות. מטרתן לבחון את מצבו הרפואי של המבוטח ערב עריכת הביטוח על מנת להעריך את חשיפת חברת הביטוח לסיכונים

    • ביטוח אובדן כושר עבודה: הגנה ביטוחית למקרה שבו הפך המבוטח בצורה מוחלטת או חלקית לבלתי כשיר לעבודה עקב מחלה או תאונה . ביטוח זה נועד לשלם למבוטח פיצוי חודשי, כפי שנקבעו מראש. בכפוף למוסכם מול הגורם המבטח.
      הפיצוי החודשי ישולם מתום תקופת המתנה שנקבעה בפוליסה (3 חודשים או יותר ) וכל עוד המבוטח בלתי כשיר לעבודתו או עד תום תקופת הביטוח, המוקדם מביניהם. בעת תשלום הפיצוי החודשי יהיה המבוטח משוחרר מתשלום פרמיות.

    • ביטוח חיים: ביטוח למקרה מוות בלבד, תוך תקופת זמן המוגדרת בפוליסה, בקרות אירוע ביטוחי במהלך התקופה, תשלם חברת הביטוח את סכום הביטוח הנרכש. רכישת הביטוח נעשית כנספח לפוליסה בסיסית או כפוליסה עצמאית. העלות (פרמיה) משתנה בהתאם לגיל המבוטח.

    • ביטוח חיים מעורב: ביטוח למקרה מוות בלבד, תוך תקופת זמן המוגדרת בפוליסה, בקרות אירוע ביטוחי במהלך התקופה, תשלם חברת הביטוח את סכום הביטוח הנרכש. רכישת הביטוח נעשית כנספח לפוליסה בסיסית או כפוליסה עצמאית. העלות (פרמיה) משתנה בהתאם לגיל המבוטח.

    • ביטוח כפל: מצב בו קיים ביטוח לרכוש מסוים ביותר מחברה אחת ובתקופות חופפות. במצב כזה במקרה של תביעה, כל חברה מבטחת תשלם את סכום הנזק על פי היחס שלה בסכום הביטוח.

    • ביטוח מוות מתאונה: ביטוח זה נקרא גם "כפל תאונה", זהו ביטוח הנותן סכם ביטוח נוסף רק אם מקרה המוות בא כתוצאה מתאונה. תקופת הביטוח הינה עד גיל 65 או עד תום תקופת הביטוח המוקדם מביניהם.

    • ביטוח מנהלים: פוליסת ביטוח חיים עם חיסכון אשר התשלומים אליה מבוצעים על ידי עובד ומעסיקו. העובד מפקיד למרכיב התגמולים ואילו המעסיק מפקיד למרכיב התגמולים, למרכיב הפיצויים וייתכן אף למרכיב אובדן כושר עבודה.
       

    • ביטוח מסולק: כיסוי ביטוחי אשר ממשיך להיות בתוקף מבלי שבעל הפוליסה נדרש לשלם תשלומים נוספים עבורו. סכום הביטוח המסולק נקבע לפי סכומי הכיסוי המקוריים בתוכנית, לפי אורך התקופה שהתוכנית שולמה עד הקפאתה ולעיתים אף קשורה בצבירת החיסכון בתוכנית

    • ביטוח משכנתא: פוליסה למקרה מוות הנרכש עבור הלווים מהבנקים למשכנתאות, בכדי להימנע מקשיים בהחזר ההלוואה, במקרה של מות אחד הלווים או שניהם. הסכום המבוטח הינו סכום ההלוואה, זהה ליתרת החוב בכל נקודת זמן. הפוליסה מכסה את כל החובות ללא פרוט שמות החייבים, במקרה מותו של המבוטח ישולם סכום הביטוח ותסולק יתרת המשכנתא.

    • ביטוח נכות מקצועית: הגנה ביטוחית למקרה שבו הפך המבוטח לנכה כתוצאה מתאונה או מחלה ונבצר ממנו לעסוק במקצועו או עיסוקו בטרם קרות מקרה הביטוח לצמיתות. נכות מקצועית הינה מלאה ותמידית.

    • ביטוח סיעודי: תוכנית ביטוח המכסה מקרה בו נקלע המבוטח למצב בריאותי ותפקודי ירוד, כתוצאה מתאונה, מחלה, ליקוי בריאותי או זקנה ונזקק לעזרה יומיומית. מבוטח שאינו יכול לבצע שתיים או יותר מהפעולות הבסיסיות הבאות, יחשב כסיעודי (בשפה הביטוחית ADL): לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ ולהתגלח, לאכול ולשתות, לשלוט על סוגרים, ללכת.

    • ביטוח קולקטיבי: ביטוח בריאות לקבוצת אנשים בעלי רקע משותף, מקום עבודה או תאגיד. יתרונותיו של ביטוח בריאות קולקטיבי באים לידי ביטוי, בין היתר, בעלות נמוכה יחסית הנדרשת מחברי הקבוצה.

    • ביטוח שותפים: ביטוח למקרה מוות ונכות עבור שותף, ליצירת קרן כספית לטובת המשפחה. סכום הביטוח ישקף את שווי חלקו של השותף בחברה.

    • ביטוח תאונות: הגנה ביטוחית המכסה נזק גוף הנגרם כתוצאה מתאונה. הנזק בד"כ כלכלי וכולל פגיעה בכושר השתכרות, הוצאות רפואיות.

    • בעל הפוליסה: אדם או ישות משפטית העושה את הביטוח וקשור למבטח מבחינה חוזית. הפוליסה הינה רכושו הפרטי של בעל הפוליסה והוא רשאי להעביר את סכומי הביטוח לאחר על פי רצונו ושיקול דעתו.

    • גורם פוליסה: עלות קבועה המתווספת לפרמיה השנתית לשם כיסוי הוצאות שונות במהלך תקופת הביטוח. הכללתו של גורם הפוליסה בפרמיה פוטרת את המבוטח מכל חיוב נוסף עבור פעולות שביקש לבצע בפוליסת הביטוח.

    • גיל המבוטח: גיל המבוטח בפוליסה הנו הגיל אליו הוא הקרוב יותר. על פי הגיל נקבעות ומשתנות במהלך הזמן עלויות הכיסויים הביטוחיים בתוכנית

    • גיל כניסה: גיל המבוטח בעת הכניסה לביטוח. גילו של המבוטח מהותי וחשוב, הגיל מהווה בסיס לקביעת תעריף הביטוח בעת הכניסה לביטוח.

    • גיל פרישה: גיל הפסקת עבודה שהוגדר בחקיקה. גברים - גיל 67 , נשים - 62. גיל זה רלוונטי לזכאות לקבלת קצבה זקנה מהביטוח הלאומי ו/או לקבלת קצבה מהתוכניות הפנסיוניות.

    • גימלא: תשלום חודשי המשולם למבוטח, מטרת הגימלא הינה ניצול סכום החיסכון למשיכת כספים בצורה של תשלום חודשי באופן שיספיק לכל ימי חייו של המבוטח. חברת הביטוח קובעת מראש בתנאי הפוליסה את צורתה הבסיסית של הגימלא.

    • גירעון אקטוארי: גירעון אקטוארי נוצר כאשר ערכן של ההתחייבויות של קרן פנסיה עולים על הנכסים שלה. דהיינו שווי הפנסיות העתידיות שישולמו למבוטחים ולפנסיונרים (התחייבויות) עולים על נכסי הקרן שהם בעיקר דמי הגמולים שמשלמים העמיתים.

    • דיבידנד: כל נכס הניתן על ידי החברה לבעל מניה מכוח זכותו כבעל מניה, בין במזומן ובין בכל דרך אחרת, לרבות העברה ללא תמורה שוות ערך ולמעט מניות הטבה.

    • דמי גביה: אחוז קבוע מהפרמיה המשולם לחברת הביטוח לכיסוי הוצאותיה בטיפול השוטף במבוטח.

    • דמי ניהול מפרמיה: סכומים המנוכים מהפרמיות ו/או מההפקדות החודשיות השוטפות.
      חברות הביטוח גובות כ- 5% מהפרמיה החודשית.
      קרנות הפנסיה גובות כ- 6% מהפרמיה החודשית.

    • דמי ניהול מצבירה: דמי ניהול חודשיים המנוכים מהחיסכון המצטבר.
      חברות הביטוח גובות כ- 1% - 2% מהצבירה במונחים שנתיים.
      קרנות הפנסיה גובות 0.5% מהצבירה במונחים שנתיים.

    • דף הרשימה: החלק של הפוליסה המודפס במחשב וכולל את פרטי הפוליסה הספציפיים כגון: שם המבוטח, כתובתו, תיאור הרכוש, סכומי ביטוח ותנאים מיוחדים.

    • הוכחת בריאות: דיווח על מצב בריאותו של המועמד לביטוח.
      המבוטח חייב להוכיח על מצב בריאותו למבטח, באמצעות בדיקה רפואית, הצהרת בריאות או כל דרישה אחרת של הגוף המבטח.

    • הוצאות מפוליסה: תשלום הנגבה מהפרמיה השוטפת לצורך כיסוי הוצאות הטיפול השוטף במבוטח.
      מסלולי ההוצאות בחברות הביטוח: מסלול הוצאות יורדות לדוגמא 13% בשנים ראשונות והתייצבות על 5%. מסלול הוצאות קבוע, לדוגמא 7% לאורך כל חיי התוכנית. בקרנות הפנסיה מסלול ההוצאות הינו 6% קבוע.

    • החרגה רפואית: הגבלת ליקויים בריאותיים או בעיות רפואיות שעבורם או עבור מצב הנובע מהם, הפוליסה אינה מקנה כיסוי ביטוחי.

    • הטבות מס: במטרה לעודד את החסכון הפנסיוני, מוגדרות בתקנות מס הכנסה הטבות למעסיק ולעובד. לצורך כך על המעסיק והעובד להפקיד הפקדות בשיעורים קבועים לקופת פנסיה כלשהיא המוכרת כקופת גמל, כגון ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל או קרן השתלמות. למעסיק הפקדתו מוכרת למס עד תקרות מסוימות, ולכן מקטינה את חבות המס הכוללת שלו. העובד יכול לקבל החזר ממס הכנסה או להקטין את חבות המס, תלוי בסוג ההפקדה ובסוג ההטבה. 

    • היוון: חישוב ערך נוכחי של סכום שאמור להתקבל בעתיד, תוך התחשבות ברווחי הריבית הנוצרים בפער שבין הזמנים. הסכום העתידי יכול להיות חד פעמי או סכום שיתקבל בתשלומים לאורך זמן.

    • הכנסה מזכה: כל ההכנסה החייבת של יחיד שמקורה בעבודה, לפני חישוב הניכויים. 

    • הסדר ריסק: הסדר שמטרתו לאפשר למבוטח שפרש מעבודתו וטרם מצא מעסיק חדש לשמור על רציפות התוכנית הפנסיונית והכיסויים הביטוחיים עד אשר ימצא מעסיק חדש. בתקופה זו המבוטח משלם רק עבור הכיסויים הביטוחיים ואיננו מפריש כספים לטובת החיסכון פנסיוני, ובכך משמר את הזכות להמשיך את התוכנית אצל המעסיק הבא ובמקביל ממשיך להיות מוגן למקרה אובדן כושר עבודה ו/או מקרה פטירה. תקופת הסדר הריסק מוגבלת לתקופה של שנה.

    • הסכם מפעלי: הסכם הנחתם בין חברת ביטוח או קרן פנסיה לבין חברה המסדיר תנאים ייחודיים ומשופרים בדבר המוצר הפנסיוני לעובדי החברה.
      במקביל לרוב נחתם הסכם בין המעביד לסוכנות הביטוח המנהלת את ההסדר הפנסיוני המסדיר את הסכם השירות ביניהן. 

    • הסכם קיבוצי: הסכם הנחתם בין ארגון עובדים לבין מעביד או ארגון מעבידים ומסדיר את הזכויות והחובות במסגרת יחסי עובד מעביד.
      הסכם קיבוצי יכול לעסוק במגוון רחב של נושאים כגון תעריפי שכר, הסכמי פנסיה, דמי הבראה ועוד. 

    • הצהרת בריאות: תצהיר בדמוי שאלון רפואי שמוגש ע"י אדם שמעוניין לבטח את חייו בדבר מצבו הבריאותי הנוכחי ועברו הרפואי. טופס הצהרת הבריאות מלווה בויתור סודיות המאפשר לחברת הביטוח לאשש את התצהיר שניתן ע"י ממלא ההצהרה.

    • הצעת ביטוח: שאלון המנוסח על ידי חברת הביטוח ומהווה בסיס וחלק בלתי נפרד מפוליסת הביטוח. המבוטח נדרש לענות על כל השאלות בכתב בכנות ובאופן מלא ולאשר בחתימתו את אמיתות התשובות. אי מילוי הטופס בהתאם למפורט יכול להוות הפרה של "חובת הגילוי" מצד המבוטח. עצם מילוי הצעת ביטוח אינו הופך באופן אוטומטי את המציע למבוטח ועליו לקבל אישור בכתב מחברת הביטוח על קבלת הצעתו.

    • השתתפות עצמית: הסכום הראשוני מכל נזק אותו נושא המבוטח על עצמו.

    • התיישנות: תקופה שנקבעה בחוק שאחריה לא ניתן לתבוע את חברת הביטוח בגין מקרה ביטוח.

    • ויתור על סודיות רפואית: מסמך עליו נדרש המבוטח לחתום במקרה של תביעה בגין טיפול רפואי, על מנת לאפשר למבטח לעיין במסמכים רפואיים מעברו.

    • זיכוי במס: החזר מס לעמית, בשיעור של 35% מההפקדה לקרן פנסיה ו/או ביטוח מנהלים ו/או קופת גמל. סכום ההפקדה המוכר לצורך הזיכוי, מוגבל בתקרה.

    • חובת גילוי: החובה למסור מידע מלא ואמיתי מצד המבוטח לחברת הביטוח בעיקר בעת עריכת הביטוח, מידע שיכול להשפיע על הסכמתה של חברת הביטוח לבטח את המבוטח וכן על תנאי הביטוח.

    • חוזה ביטוח: חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב.

    • חוק פיצויי פיטורין: הזכאות לפיצויי פיטורין נקבעת ב"חוק פיצויי פיטורין" החוק קובע כי במידה ועובד פוטר לאחר שנת עבודה אחת לפחות חובת המעסיק לשלם לו מענק חד פעמי בגובה שכר אחרון מוכפל בשנות עבודתו. החוק קובע מספר סעיפים בהם גם התפטרות מזכה בפיצויים (לדוגמא אישה שילדה ומתפטרת במטרה לטפל בילדה). 

    • חיתום: בדיקת הסיכון המוצע בהצעת הביטוח וסיווגו על פי דרגת חומרתו. תוצאות החיתום עשויות לקבוע את נכונות המבטח לקבל את המבוטח בתנאים מסוימים או לדחותו.

    • חיתום רפואי: חברת הביטוח ו/או קרן פנסיה בודקים את מצב בריאותו, אורח חייו של מבוטח ומחליטים האם לקבל את המבוטח לתוכנית הביטוח ובאילו תנאים.

    • חריג: בכל פוליסה קיימים חריגים / סייגים המגדירים מה אינו מכוסה על פי תנאיה. על פי חוק, על הסייגים / חריגים להופיע בהבלטה או בצבע אחר משאר תנאי הפוליסה ולכן על המבוטח לקוראם בעיון רב.

    • חתם: נציג מוסמך של המבטח שעוסק בהגדרת הריסק למבוטח ספציפי המחליט האם לקבל את ההצעה לביטוח או לדחותה או להגביל את הכיסוי לפוליסה , או לחילופין לדרוש הגנות ותנאים מסוימים מהמבוטח כתנאי לקבלתו לביטוח.החתם מקבל את החלטה על פי המידע המצוי בטופס ההצעה לביטוח.
       

    • טופס 17: טופס התחייבות של קופת חולים בה חבר המבוטח, לתשלום למוסדות רפואיים בגין ההוצאות הרפואיות שלו.

    • כיסוי: החלת הביטוח, היקפו, סכומי הביטוח, תנאיו, חריגיו וסייגיו.

    • כשירות לביטוח:

    • מבוטח: הצד לחוזה הביטוח שבגינו הוצאה הפוליסה, הוא הזכאי לקבל את תגמולי הביטוח.
      מבוטח יכול להיות כל אדם פרטי, חברה או יישות משפטית אחרת.

    • מבטח: חברה הלוקחת על עצמה את נטל הנזקים שיגרמו מסיכוני הביטוח ותחייב לשלם למבוטח במקרה קרות הביטוח. בכפוף לרשיון לעסוק בתחום.

    • מדד יסודי: מדד המחירים לצרכן שנרשם בפוליסה לביטוח צמודה למדד. ההצמדה למדד מאפשרת למבוטח לשמור על ערכו המלא של הביטוח.

    • מוטב: מקבל תקבול הביטוח, המבוטח הוא גם המוטב בפוליסה אם לא נקבע מוטב אחר, קביעת מוטב תהיה בדרך המאפשרת את זיהויו הוודאי. במקרה הביטוח יהיה זכאי המוטב לקבל מחברת הביטוח את תגמולי הביטוח הקבועים בפוליסה.

    • מחלות קשות: תשלום חד פעמי ,שישולם למבוטח בעת גילוי מחלה קשה כגון סרטן, לב, שבץ מוחי, כליות, כבד, ריאות וכו', במטרה לדאוג לרווחתו, לדאגה לאיכות החיים או לכל מטרה אחרת.

    • מנהלת הסדר פנסיוני: מכלול השינויים והרפורמות בענף הביאו בשנים האחרונות ליצירת תחום התמחות חדש בענף הביטוח והפנסיה שנקרא: "מנהל הסדר פנסיוני". ONE STOP SHOP של התמחויות פנסיוניות, פיננסיות ופיסקאליות.
      למנהל ההסדר יתרון עצום בקרבתו ללקוח ובהכרת צרכיו.
      מעצם היותו מקורב ללקוח, הוא הגורם היחיד הרואה את "התמונה" כולה ומלווה את העובד והמעביד בכל צומתי ההחלטה הפנסיוניים שלהם.
      ניהול ההסדר מאפשר ניהול אינטגרטיבי של תנאים סוציאליים כגון:
      ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוחים משלימים, תוך מתן מידע רחב,זמין ואמין המאפשר קבלת החלטות כנדרש,בשוק מודרני עתיר חידושים. תפקיד מנהל ההסדר לבנות תשתיות עבודה וגבייה מול הגופים הנ"ל, לאפשר ריכוז נתונים ומתן מידע מקצועי ועדכני ללקוח. מנהל ההסדר מציע אאוטסורסינג של תהליך ניהול התנאים הסוציאליים והופך לעוגן בשיווק הפנים ארגוני של תוכנית הפנסיה המפעלית, עליו לסייע למעסיק בתכנון, יישום ובקרה על מדיניות פנסיונית בארגון.

    • מניה: אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין או בתקנון. מניה עשויה להקנות הטבות שונות למחזיק בה, דוגמת חלוקת רווחים, זכויות הצבעה וזכות למנות את דירקטוריון החברה.

    • מס פרוגרסיבי: הכלל קובע כי ככל שהכנסתו של יחיד עולה חובתו לתשלום מס עולה (באופן מדורג). חישוב המס המדורג הנו לפי חישובה של ההכנסה השנתית. שיטה זו של גביית מס יוצרת מעין מדרגות. 

    • מס שולי: מדרגת המס הגבוהה ביותר אותה משלם יחיד - נקבעת לפי אחוז המס הנגבה מהשקל אחרון בהכנסתו של היחיד. 

    • מסולק: הסכום שישולם במקרה מוות או בתום תקופת הפוליסה למבוטח שהפסיק להפריש כספים לתוכנית הביטוח ולא פדה את הכספים שנצברו עד לאותו מועד.

    • מפקח על הביטוח: עובד מדינה המתמנה ע"י שר האוצר שתפקידו פיקוח על עסקי הביטוח. בסמכותו להוציא הוראות המחייבות את המבטחים.

    • מצב רפואי קיים: מצבו הרפואי של מבוטח, שקדם לתחילת הביטוח. קיימות הגדרות שונות למצב רפואי קיים על פי סוגי הפוליסות השונים.

    • מקדם המרה לקצבה: מקדם (ערך מספרי) שבעזרתו נערך חישוב הממיר את סכום החיסכון שנצבר בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים, לקצבה חודשית שתשולם בעת הפרישה. בדרך זו נקבעת גובה הקצבה החודשית שתשולם לך. המקדם המופיע בפוליסות ביטוח מסוג קצבה הוא מקדם מובטח ואינו ניתן לשינוי עקב שינוי עתידי בתוחלת החיים. המקדם המופיע בתקנות קרן הפנסיה אינו מקדם מובטח ועשוי להשתנות עקב שינוי בתוחלת החיים.

    • מקרה ביטוח בביטוח חיים: מותו של המבוטח במהלך תקופת הביטוח או פגיעה אחרת שבגינה קיים למבוטח כיסוי ביטוחי ובעקבותיה זכאי המבוטח או המוטב לפיצוי כספי.

    • ניכוי מס: הקטנת ההכנסה החייבת במס של העמית בגובה הסכום שהפקיד לקופת גמל לתגמולים. כלומר, העמית משלם מס הכנסה על סכום ברוטו נמוך יותר. סכום ההפקדה המוכר לצורך הניכוי, מוגבל בתקרה.

    • נכות מקצועית: תשלום חד פעמי במקרה בו המבוטח אינו יכול לעבוד במקצוע שבו עבד ערב קרות האירוע.

    • נספח הון: נספח שנוסף על ידי חברות הביטוח לפוליסות למטרות קצבה. נספח זה "צובע" חלק או כל הכספים ככספי הון. ניתן להוסיף נספח זה בפוליסות למטרת קצבה שנפתחו החל מ1991 ועד אוגוסט 2000. 

    • נספח קצבה: נספח שנוסף על ידי חברות הביטוח לפוליסות למטרות הון. נספח זה "צובע" חלק מהכספים ככספי קצבה. ניתן היה להוסיף נספחים אלו עד 1991. לאחר תאריך זה נאסרה הוספתם על ידי מס הכנסה. היום ניתן להוסיף נספח קצבה בתוכניות מסוג "עדיף הון".

    • סכום ביטוח: הסכום המרבי הנקוב בפוליסה, אותו תחויב חברת הביטוח לשלם בגין מקרה ביטוח אחד.

    • סכום ביטוח למקרה מוות: הסכום שישולם למוטב במקרה מוות המבוטח אם מקרה הפטירה אירע במהלך תקופת הביטוח.

    • סל הבריאות: פירוט שירותי הבריאות להם זכאים אזרחי המדינה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי תשנ"ד - 1994.

    • סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין: סעיף זה קובע כי התשלומים החודשיים אותם מעביר המעסיק לקרן הפנסיה / ביטוח מנהלים יבואו במקום ולא על חשבון חבות תשלום הפיצויים במועד סיום עבודה. במקרה זה, המעסיק אינו נדרש להשלים פיצויים ויראו את הפיצויים שנצברו בקופה כממצים את כל זכויות העובד, גם אם הסכום נמוך מהחשבון של שכר אחרון X תקופת עבודה. 

    • ערך מסולק: סכום הביטוח המוקטן אשר המבוטח ממשיך להיות מבוטח בו כ-ריסק למקרה פטירה, כאשר הוא מפסיק לשלם את הפרמיות החודשיות. ערך זה קיים בפוליסות הכוללות מרכיב חסכון, ומחושב בהתאם לטבלת ערכי סילוק המצורפת לפוליסה.

    • ערך פדיון: סכום הכסף שצבר המבוטח בתקופת הביטוח, ובעת ביטול הפוליסה יהיה זכאי לקבלו.

    • פוליסה: חוזה הביטוח שבין בעל הפוליסה וחברת הביטוח, הפוליסה כוללת בתוכה את תנאי הביטוח הכלליים, דף פרטי הביטוח ונספחים. הפוליסה נכנסת לתוקף רק לאחר ששולמה פרמיה ראשונה.

    • פוליסה מבטיחת תשואה: תוכנית ביטוח עם מרכיב חסכון אשר החלה לפני 1/1/91. בתוכניות אלו מתחייבת חברת הביטוח על תשואה מעבר למדד, ללא קשר לרווחים אותם השיגה בפועל. 

    • פוליסה משתתפת ברווחים: תכנית ביטוח וחיסכון שבה אחת לחודש חברת הביטוח עורכת חישוב היתרה המצטברת למבוטח שמקורו מהשקעות ונובע מהסכום המופקד לחסכון, התשואה יכולה להיות חיובית או שלילית ותשפיע על הסכומים הנצברים לטובת המבוטח.

    • פיצוי: סכום ביטוח מוסכם מראש שישולם למבוטח בקרות מקרה הביטוח.

    • פנסיה מקיפה: פנסיית מקיפה הנה התוכנית הבסיסית אותה מציעה קרן פנסיה כיום. במסגרת זו, יהיה העמית זכאי לפנסיית זקנה, לפנסיית שארים ולפנסיית נכות. 

    • פנסיית זקנה: פנסיית זקנה הנו הסכום החודשי אותו יקבל עמית בקרן פנסיה מגיל פרישה עד סוף ימי חייו. סכום זה נקבע על פי תקנון קרן הפנסיה בה העמית חבר, ונגזר מהפקדות העמית לקרן במהלך שנות חברותו. אם סכום הפנסיה הנו נמוך מפנסיית מינימום (המוגדרת בתקנות קרן הפנסיה) יקבל העמית סכום חד פעמי. 

    • פנסיית ייסוד: פנסיית יסוד הנה התוכנית הבסיסית אותה הציעה קרן פנסיה בעבר. במסגרת זו, יהיה העמית זכאי לפנסיית זקנה, אך אינו זכאי לפנסיית שארים או לפנסיית נכות. אם נפטר העמית טרם הגיעו לגיל פרישה, יעברו הכספים אשר צבר בקרן לשאיריו. בעת פטירת העמית לאחר גיל הפרישה, יקבלו שאיריו אחוז מהפנסיה אותה קיבל, והכל לפי תנאי הקרן. תוכנית זו סגורה לעמיתים חדשים. 

    • פנסיית נכות: פנסיית נכות הנו הסכום החודשי אותו יקבל עמית בקרן פנסייה. סכום זה נקבע על פי תקנון קרן הפנסיה בה העמית חבר, ובדרך כלל משקף אחוז מפנסיית הזקנה הצפויה לעמית. 

    • פנסיית שארים: פנסיית שארים הנו הסכום אותו יקבלו כקצבה חודשית "שאירי" עמית בקרן פנסיה (אלמן , אלמנה, ילדים). סכום זה נקבע על פי תקנון קרן הפנסיה בה העמית חבר, ובדרך כלל משקף אחוז מפנסיית הזקנה הצפויה לעמית. 

    • פרמיה: התשלום החודשי שמשלם המבוטח בגין רכישת סיכון מסוים או חסכון. גובה הפרמיה יקבע את סכום החיסכון שיצטבר ללקוח ואת הגובה הביטוח אותו יהיו זכאים לקבל הוא או מוטביו.

    • פרמיה משתנה: פרמיה המשתנה מעת לעת במהלך תקופת הביטוח.

    • פרמיה קבועה: פרמיה שנקבעת במועד ההצטרפות לביטוח ואינה משתנה (פרט להצמדה למדד המחירים לצרכן) במשך תקופת הביטוח.

    • פרנצ'יזה: תשלום פיצוי רטרואקטיבי בגין אובדן כושר עבודה, לאחר תום תקופת ההמתנה, בגין חודשי המתנה.

    • צו הרחבה: שר העבודה והרווחה מוסמך להכיל תנאי פנסיה הכוללים בהסכם קיבוצי מסוים, על מקומות עבודה נוספים שאינם חתומים על הסכם זה. לצו זה משמעות חוקית מחייבת. 

    • קופה הונית: קופה המאושרת ע"י משרד האוצר כקופת גמל לפיצויים ו/או לתגמולים. בקופה זו צובר המבוטח את החיסכון לגיל פרישה כחסכון חד פעמי. 

    • קופה לקצבה: קופה המאושרת ע"י משרד האוצר כקופת גמל לקצבה. בקופה זו צובר המבוטח את החיסכון לגיל פרישה גמלא חודשית מגיל פרישה ואילך.

    • קופת גמל לא משלמת קצבה: קופה למטרת קצבה שלא ניתן למשוך ממנה במישרין את הכספים שנחסכו בה (למעט כספי פיצויים) אלא באמצעות העברתם לקופה משלמת לקצבה אשר תשלם למבוטח את הקצבה החודשית. לדוגמא: קופת גמל.

    • קופת גמל משלמת קצבה: קופה למטרת קצבה שניתן למשוך ממנה במישרין את הכספים שנחסכו בה כקצבה חודשית. לדוגמא: קרן פנסיה, פוליסת ביטוח מנהלים.

    • קופת פיצויים אישית: בקופה מסוג זה, חשבון הפיצויים מתנהל על שם העובד. תשלום הפיצויים יתבצע בנסיבות מזכות ובאישור המעביד. כספי פיצויים שלא הועברו לעובד יפדו על ידי המעסיק בניכוי מס במקור. כללי ההפקדה בקופה – יש להפקיד כספים באופן סדיר, בשיעור שווה ממשכורתו של העובד. 

    • קופת פיצויים מרכזית: קופה בה מפקיד המעביד את חבותו לפיצויים שלא באופן שמי. הקופה בבעלותו של המעביד והנ"ל רשאי להשתמש בכספים הצבורים לצורך תשלומי פיצויי פיטורין לעובדיו. המעביד מבצע (לרוב) בדיקה של עתודה/יעודה. התשואה על הכספים יוזרמו ליתרות הקופה. 

    • קןפת גמל: קרן פנסיה, ביטוח מנהלים, תוכניות ביטוח (המאושרות כקופות גמל), קופת גמל בנקאית. קופות אלו מאושרות ע"י משרד האוצר כקופות גמל לפיצויים ו/או לתגמולים, בקופות אלו ייהנה העובד מהכרה בהפקדותיו לצורכי מס הן בעת הפקדת הכספים והן בפדיונם. הייחודיות בקופת הגמל הנה בעובדה כי צבירות הכספים מבוצעות באופן שמי ולא קולקטיבי (קופות מרכזיות) וכן התחייבות חוזית לאופן בו ישולם הגמל הן מבחינת מועד והן באופן התשלום: קצבה/הון. 

    • קצבה מוכרת: חלק מקצבה המשולמת על קופת גמל לקצבה, ומקורה בתשלומים פטורים (תשלומים ששולם בגינם מס). 

    • קרן השתלמות: קופת גמל שנועדה לתשלום דמי השתלמות לעובדים.
      קרן השתלמות על פי הגדרה (פקודת מס הכנסה סעיף 3(ה)) זו הנה קופת גמל שנועדה לאפשר למעביד לחסוך סכומים המיועדים למימון השתלמויות מקצועיות לעובדיו.
      שיעור תשלומי מעביד – עד 7.5 ממשכורתו הקובעת. (לעובדי הוראה – עד 8.4% ממשכורתו הקובעת).
      שיעור תשלומי עובד – שליש לפחות מסכום ששילם המעביד, ולא יותר מ – 2.5% ממשכורתו.
      (עובד הוראה - מחצית הסכום ששילם המעביד, ולא יותר 4.2% ממשכורתו, כקבוע בהסכמים קיבוציים החלים על עובדי הוראה).
      משיכה במסלול החיסכון
      משיכה לאחר 6 שנות חברות, או 6 שנים מהמשיכה האחרונה, פטורה ממס.
      עמית בגיל הפרישה, רשאי למשוך לאחר 3 שנים ללא ניכוי מס.
      ניתן לפדות את הכספים בתום 3 שנות חברות לצורכי השתלמות בארץ או בחו"ל מלווה באישורים הנדרשים. 

    • קרן פנסיה: התאגדות, המאפשרת על פי תקנון קבוע ומוגדר מראש לעובדים החברים בה, לשלם לעובד פנסיה בהגיעו לגיל פרישה ו/או פנסיית נכות בעת אירוע בריאותי מזכה וכן פנסיה לשארים בעת פטירה - בהתאם לתקנון הקרן ולתוכנית אליה הצטרף העמית. 

    • קרן פנסיה ותיקה: קרן פנסיה אשר תחילת החברות בה היה מוקדם מ- מרץ 1995.
      מאופיינת בהבטחת תשואה גבוהה (כ- 5.5% מעבר למדד).
      ישנן קרנות ותיקות ללא איזון אקטוארי אשר מאופיינות בכך כי, התמורה לה יהא זכאי העמית בגין הפקדותיו אינה בהכרח תואמת את הסיכונים וההפקדות שהקרן נשאה בגין אותו עמית. ישנן שני סוגי קרנות פנסיה ותיקות: "פנסיית יסוד", "פנסיה מקיפה".

    • קרן פנסיה חדשה: קרן פנסיה אשר תחילת החברות בה הנו מ- אפריל 1995 ואילך.
      הקרן נהנית מסבסוד ממשלתי בגין השקעות הקרן באגרות חוב מיועדות. הקרן הנה קרן פנסיה מקיפה בלבד. הקרנות הנן מאוזנות אקטוארית ולקרן הזכות לבצע התאמות בלוחות האקטוארים בהתאם לשינוי בתוחלות החיים

    • קרן פנסיה מקיפה חדשה: תוכנית פנסיה המיועדת לשלם לעמית או לשאריו פנסיה חודשית למשך כל ימי חיים, ההצטרפות לקרן הינה לרוב ללא כל הוכחת בריאות אך קיימת תקופת אכשרה של חמש שנים בגין מצב רפואי קיים, מדובר בביטוח הדדי שאכן מכסה את השני, קרן הפנסיה היא תקנונית שניתנת לשינויים חד צדדים מצד הקרן כפוף לאישור המפקח על הביטוח.
      קרן הפנסיה מעניקה פנסיה חודשים בשלושה מקרים: פנסיית נכות בעת מקרה של אובדן כושר עבודה, פנסיית שארים במקרה של פטירת העמית ופנסיית זקנה בגיל פרישה.

    • קרנות השתלמות: קרנות השתלמות הינן מכשיר חסכון לטווח בינוני (6 שנים). המצטרפים לקרנות ההשתלמות מוגדרים כ "עמיתים".
      ישנן מספר סוגי קרנות השתלמות אשר ניתן לנהל:
      א. קרן השתלמות ל"עמית שכיר" - קרן אשר עמית שכיר ומעסיקו מפרישים במקביל לאותו הקרן.
      ב. קרן השתלמות ל"עמית עצמאי"- קרן לעמית אשר איננו שכיר, או לחילופין עמית שכיר המפריש באופן פרטי (שלא דרך המעסיק) לקרן ההשתלמות.

    • קרנות נאמנות: כלי השקעה אשר מטרתו השקעה משותפת של הרבה יחידים וחברות בניירות ערך והפקת רווחים משותפת באופן שכל משקיע מקבל את חלקו ברווחים (או בהפסדים) על פי חלקו היחסי בקרן. כל אחד מהמשקיעים רוכש יחידות השתתפות בקרן לפי שער קניה שמתפרסם מדיי יום במסחר והוא גם יכול למכור- לפדות את יחידות ההשתתפות שלו בקרן לפי שער פדיון אשר שמתפרסם בכל יום מסחר. מנהל הקרן- מקבל את ההחלטות השוטפות לגבי אופן השקעת כספי הקרן כשלצידו פועלים ועדת השקעות המתכנסת לפחות אחת לשבועיים ודירקטוריון המתכנס לפחות אחת לשלולה חודשים . בגופים אלה גם חברים נציגי ציבור.
      הנאמן- תפקידו לפקח על מנהל הקרן בכל הקשור לקיום הוראות החוק , הסכם הקרן והתשקיף. מבחינה זו הוא משמש כמעין "ידה הארוכה" של רשות ניירות ערך. כל מנהלי קרנות הנאמנות כפופים לפיקוח רשות ניירות ערך ומחויבים בשורה ארוכה של דיווחים לרשות.

    • רשימת הפוליסה: חלק הפוליסה הכולל את הפרטים האישיים של המבוטח כמו: שם, כתובת, מספר פוליסה, סוג העסק, סכומי ביטוח ותנאים ספציפיים לפוליסה הרלוונטית.

    • שב"ן: שירותי בריאות נוספים - שמם הרישמי של הביטוחים המשלימים של קופות החולים.

    • שיפוי: סכום ביטוח שמטרתו היא השבת מצב המבוטח למצב בו היה לפני קרות מקרה הביטוח. סכום השיפוי יהיה בגובה הנזק ולא יעלה על סכום הביטוח. ההחזר מותנה בהצגת קבלות של תשלומים שבוצעו בפועל

    • שכר ממוצע במש': השכר הממוצע במשק נקבע לפי שיטה המפורטת בחוק הביטוח הלאומי. הגמלאות המשולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי לרוב נגזרות מהשכר הממוצע במשק, וכן על פיו נקבעת תקרת ההפקדות לקרן פנסיה מקיפה. נכון לשנת 2014 השכר הממוצע במשק הינו 9,089 ש"ח. 

    • שנת מס: מתחילה ב - 1 בינואר ומסתיימת ב - 31 בדצמבר.
      חשיבותה של שנת המס הנה בכך כי כל עסקה או הכנסה נמדדת ונצברת בתוך אותה שנה בלבד. למועד תשלומי הפרמיה בביטוח חיים חשיבות רבה וזאת על ידי רישומה של הפעולה בשנת המס הרצויה בכדי ש"ייהנה" היחיד מהקרות בהפקדותיו על פי חוק.

    • תביעה: זוהי דרישה לתשלום נזק או אובדן שמוגשת ע"י המבוטח או המוטב בפוליסה, לאחר קרות מקרה הביטוח. המבוטח או המוטב חייב להודיע באופן מידי לחברת הביטוח על כוונתו לתבוע בכתב.

    • תגמולי ביטוח: התשלום החודשי שעל חברת הביטוח לשלם בהתאם לחוזה הביטוח. התשלום ישולם תוך 30 יום מרגע קבלת החברה את כל המסמכים הרלוונטיים לברור חבותה.

    • תוחלת חיים: תוחלת חיים הנה אורך החיים הנותר למבוטח ברגע נתון.
      תוחלת זו נקבעת על ידי אקטואר ומספקת נתונים לחברת הביטוח בדבר הסיכון אליו היא חשופה. תוחלת החיים הנו נתון משתנה המושפע מהתפתחות הרפואה וכו'. בשאלון הרפואי אותו ממלא המבוטח ערב חתימתו על הסכם הביטוח נשאל בגין מחלות תורשתיות ומצב בריאותו הנוכחי, נתונים אלו יכולים להשפיע על "תוחלת החיים" האישית של המבוטח ולכן חברת הביטוח מבקשת לבחון את הסיכונים הכרוכים בהתקשרות עמו.

    • תוספת חיתום: תוספת פרמיה הנגבית מהמבוטח בגין מצב בריאות לקוי, בגין מקצוע או תחביב מסוכנים מהרגיל וכדומה.

    • תנאים גלליים: חלק הפוליסה הכולל את התנאים החלים על כל הפוליסות מסוג מסוים וקובעים בין היתר את היקף הכיסוי הביטוחי, תנאיו, חריגים וכיוצ"ב.

    • תקופת אכשרה: משך הזמן המתחיל במועד התחלת הביטוח ועד שהביטוח נכנס לתוקף. במהלך תקופת אכשרה המבוטח אינו נמצא בכיסוי ביטוחי. לדוגמא: תקופת אכשרה קיימת בקרן פנסיה לגבי מבוטח המצטרף במצב בריאות לא תקין לקרן.

    • תקופת הביטוח: התקופה שבה תקפה הפוליסה ונותנת כיסוי ביטוחי על פיה. זוהי התקופה שהמבוטח שילם - או הסכים לשלם - פרמיה בעבורה. תקופת הביטוח נקובה בפוליסה.

    • תקופת המתנה: תקופה המתחילה במועד קרות מקרה הביטוח (ולאחר תום תקופת האכשרה) ובסיומה זכאי המבוטח לקבלת תגמולי הביטוח. משך תקופת ההמתנה מפורט בפוליסה ובנספחיה.

    • תקופת תגמול סיעודי: תקופה מרבית, הנקובה בפוליסה, לתשלום תגמול סיעודי חודשי.

    • תקרת קצבה מזכה: מוגדרת בסעיף 9א(א) לפקודת מס הכנסה.
      חלק מקצבה או סך כל הקצבאות אשר מקבל יחיד ושאינו עולה על 8,700 ₪ נכון לינואר 2014.

       

    • תשישות נפש: פגיעה משמעותית בפעילותו הקוגניטיבית של המבוטח וירידה ביכולתו האינטלקטואלית הכוללת ליקוי בתובנה ובשיפוט, ירידה בזיכרון לטווח ארוך וקצר וחוסר התמצאות במקום ובזמן, שסיבתה במחלת האלצהיימר או בצורות סניליות ודמנטיות שונות, זאת בתנאי שהפגיעה האמורה מחייבת השגחה מתמדת.