פתיחת תפריט הנגישות  

מצב סיעודי

מהו מצב סיעודי?


כולנו מדחיקים את האפשרות שיום אחד אולי לא נהיה מסוגלים לדאוג לעצמנו, ושנצטרך השגחה של אדם נוסף 24 שעות ביממה. גם אם נתעלם מאפשרות זו או נדחיק אותה, מצב זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו, צעירים ומבוגרים כאחד.מצב סיעודי 'על פי הספר' הוא מצב בו אדם, מפאת מחלה או תאונה, איננו מסוגל לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות כגון: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ לבד, לאכול ולשתות, לשלוט על סוגרים וללכת. גם מחלה הגורמת לתשישות נפש, כגון אלצהיימר, דמנציה ועוד, הופכת אדם לסיעודי.

סטטיסטיקה


אנו נוטים לרוב לשייך מצב סיעודי לאנשים מבוגרים, ואדם צעיר כלל לא מעלה בדעתו את האפשרות הזאת, אך הסטטיסטיקות מראות אחרת. בישראל לדוגמא, יש כ- 170,000 בני אדם הנמצאים במצב סיעודי, כאשר 60,000 מהם מטופלים במוסד סיעודי. כמו כן, 1 מתוך 5 אנשים מתחת לגיל 40 צפויים להיות סיעודיים. כשמדובר באנשים מבוגרים, ידוע שאחת הסיבות לגידול במספר הנמצאים במצב סיעודי, היא התארכות תוחלת החיים. כיום, הרפואה יודעת להאריך את משך החיים, אך לצערנו איננה מסוגלת לשפר את איכותם. עובדה נוספת שרבים אינם יודעים היא, שאדם סיעודי חי בממוצע 5 שנים, אך יכול לחיות גם 20 שנה ויותר, ככל שמדובר באלצהיימר. סטטיסטית – 1 מכל 3 מעל גיל 65, יהיה סיעודי! לעובדה זו יש משמעויות כלכליות כבדות למשפחה.


השפעת מצב סיעודי על המצב הכלכלי


מצב סיעודי מייצר נטל כלכלי כבד על המשפחה. ההוצאה הממוצעת לאדם סיעודי המטופל בבית היא כ-9,000 ₪ לחודש, כאשר אשפוז במוסד מכובד עלולה להגיע ל-20,000 ₪ לחודש ואף יותר. לכן רוב המשפחות נאלצות לממש חסכונות ונכסים, וכתוצאה מכך לרדת ברמת החיים על מנת לגייס את הסכומים הללו.

אפשרויות הטיפול והעלויות בחולה סיעודיבחולה סיעודי ניתן לטפל באחת משתי דרכים: האחת, מטפל צמוד בבית, השנייה טיפול במוסד סיעודי פרטי.


הערכת עלויות מטפל צמוד בבית:


תשלום למטפל/עובד זר כ- 4,000 ₪ לחודש ; מזון – כ 2,000 ₪ לחודש ; תרופות וטיטולים כ 750 ₪ לחודש ; אחזקת בית כ-750 ₪ לחודש ; מטפל מחליף ליום בשבוע כ-750 ₪ לחודש ; הוצאות שונות נוספות – כ 500 ₪ לחודש. סה"כ – כ 9,000 ₪ לחודש. 


הערכת עלויות במוסד סיעודי פרטי:


עלות שיכון חולה סיעודי במוסד יכולה לנוע בין 10,000 ₪ ל 20,000 ₪ לחודש. העלות תלויה במוסד, באיכותו ובמיקומו.

 

הגורמים המטפלים במדינה בחולים סיעודיים 

 

המוסד לביטוח לאומי – חוק סיעוד

 

ביטוח לאומי מעניק 'גמלת סיעוד' לאנשים בגיל פרישה, הנמצאים במצב סיעודי ועונים על ההגדרה: "זקוק במידה רבה לעזרתו של אדם אחר בביצוע פעולות היום-יום (להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, להתהלך בבית וכדומה), או נמצא זקוק להשגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו".

גמלת הסיעוד מוענקת רק לאדם השוהה בביתו ולא לאלו השוהים במוסד סיעודי, וגם איננה מזכה בסכום כסף או קצבה חודשית אלא מאשרת זכאות לאספקת השירותים הבאים:
  • עזרה של מטפל/ ת בבית המבוטח.
  • טיפול במרכז יום לקשישים.
  • אספקת מוצרי ספיגה חד-פעמיים.
  • משדר מצוקה.
  • שירותי מכבסה. 


משרד הבריאות


משרד הבריאות מעניק סיוע לחולים סיעודיים במימון אשפוז רק במידה וקשיש זקוק לאשפוז במוסד סיעודי או במחלקה לתשושי נפש. 
הסיוע במימון מותנה בתשלום השתתפות עצמית, אשר נקבעת לפי נוהלי משרד הבריאות, בהתאם לגובה ההכנסות של הקשיש המועמד לאשפוז והכנסות בני משפחתו.
משרד הבריאות מסייע במימון אשפוז של קשישים סיעודיים ותשושי נפש (אשפוז ב"קוד"), רק במוסדות העומדים בתנאים מסויימים כגון שהמוסד צריך להיות ברישוי משרד הבריאות, או קשור עם משרד הבריאות בהסכם מתאים ותקף. כמו כן, משרד הבריאות אינו מסייע במימון אשפוז במוסד שאין לו איתו הסכם תקף וכן אינו מחזיר הוצאות ששולמו באופן פרטי והסיוע אינו ניתן באופן רטרואקטיבי.

קביעת השתתפות המשפחה במימון


בקביעת ההשתתפות של המועמד ושל בני משפחתו במימון האשפוז -  נבדקות ההכנסות והנכסים הכספיים של המועמד, של בן/בת הזוג וכן ההכנסות השוטפות של ילדיו הבגירים של המועמד לאשפוז כולל ביטוח סיעודי, נכסים כספיים, דירת מגורים ועוד.
סך השתתפות המועמד ומשפחתו במימון האשפוז נע בין 32% מגובה קצבת זקנה לזוג, ועד מלוא הסכום שמשלם משרד הבריאות למוסד הסיעודי (מלוא עלות האשפוז בפועל). בנוסף להשתתפות העצמית, משלם המועמד "דמי כניסה" חד פעמיים בגובה פעמיים השתתפות עצמית שנקבעה. תהליך האישור לזכאות ארוך ומייגע וישנם ממתינים רבים לאישור.

משרד התמ"ת - זכאות להעסקת מטפל זר


כל ילד או מבוגר המוגבל בתפקודו היומיומי וזקוק לעזרה בכל שעות היממה, רשאי לפנות למשרד התעשייה והמסחר ולקבל היתר העסקת מטפל עובד זר. קביעת הזכאות להעסקת עובד זר תלויה ברמת התלות של המטופל בזולת על פי קביעות שלושת המוסדות: ביטוח לאומי, משרד הבריאות ומשרד הבטחון, ולעיתים מאושרים גם מקרים חריגים.
הקריטריונים של משרד התמ"ת לאישור העסקת עובד זר, מחמירים יותר מאלו של המוסד לביטוח הלאומי בקביעת הזכאים לגמלת סיעוד, ומשקפים את המדיניות של המשרד לצמצום העסקת עובדים זרים בענף זה.
 

ביטוח סיעודי בקופות חולים


קופות החולים מאפשרות לרכוש ביטוח סיעודי רק לאלו שהצטרפו לביטוחים המשלימים (שב"ן), ויש לשלם על ביטוח זה בנוסף לתשלום על השב"ן. הביטוח הסיעודי בקופות החולים הינו קולקטיבי והמשמעות היא שאין אפשרות לצבור זכויות (ערכי סילוק) בביטוח, בגין שנות הוותק הפעילות. המשמעות, גם אם הייתם מבוטחים ושילמתם במשך שנים רבות, היה והפסקתם את התשלום מסיבה כלשהיא, הנכם מפסיקים להיות מבוטחים לחלוטין, ללא זכויות ביטוח על התקופה הארוכה ששולמה (בניגוד לביטוח סיעודי פרטי).
 

איך נערכים למצב סיעודי?


כולנו חשופים למצב סיעודי, בין אם זה יכול לקרות לנו או לקרובים לנו, ומשמעות הדבר היא קטסטרופה כלכלית רצינית. אם ניקלע חלילה למצב כזה, נידרש לסכומי כסף עצומים מדי חודש, לטיפול בחולה הסיעודי 24 שעות ביממה. משרד הבריאות, ביטוח לאומי ומשרד התמ"ת מעניקים הגנה מינימאלית ביותר ומעבירים את רוב האחריות הכלכלית על האדם הפרטי, וקופות החולים נותנות מענה חלקי בלבד. המשמעות היא שמי שאינו מבוטח בביטוח סיעודי פרטי אינו מוגן באופן מלא מאירוע חיים 

נשמח לעמוד לשירותך:

* שדה חובה