פתיחת תפריט הנגישות  

הקושיה החמישית, הריבית והכסף שלנו, יחסינו לאן ...?

מאת: מיקי קבליס, מנהל תחום פיננסים

ריבית בנק ישראל הופחתה בפעם המי יודע כמה לשפל היסטורי ועומדת נכון להיום על 0.1%, תוך שקיימת היתכנות להפחתות נוספות.
ריביות הבנקים המרכזיים ברוב מדינות העולם המערבי נושקות לאפס וחלקן, כמו מדינות גוש האירו, אף נושאות מבטן אל קו האפס מלמטה.
 

אז איפה הבעיה?


על מנת לענות על השאלה הזו, ראשית ננסה להבין איזה תפקיד משחקת הריבית ומדוע עד כה הייתה הכלי העיקרי וכמעט היחיד שהשתתף במערכה מול הדפלציה והחשש ממיתון עולמי.
ריבית בנק ישראל היא אמצע המרווח שבין שיעור הריבית שבו מלווה בנק ישראל כסף לבנקים המסחריים לבין השער שבו בנק ישראל לווה כסף מהבנקים המסחריים. לערך זה השפעה גדולה על ערך הכסף במשק כולו. מחד זו תהיה הריבית שנקבל (פחות רווח מסוים) על הפיקדונות שלנו בבנקים ומאידך לריבית זו גם תוצמד המשכנתא שלנו ומרבית ההלוואות הפרטיות והעסקיות במשק (בתוספת מרווח מסוים).
ניתן להבין כי לריבית כוח משמעותי בשליטה בכמות הכסף במשק משום שבהפחתתה מאבדים הפיקדונות ואפיקי החיסכון צמודי הריבית מכדאיותם ובנק ישראל כאילו דוחק בנו ל"בזבז" יותר, לתמוך ולהגדיל את הצריכה הפרטית.
בנוסף האשראי נעשה פתאום זול ונוח יותר ולכן עסקים רבים, בעיקר קטנים ובינוניים, מנצלים זאת להגדלת השקעותיהם וצריכתם העסקית.
כך נוצר מצב בו כמות הכסף במשק גדלה, מעודדת צמיחה ומפריחה את הכלכלה תוך עידוד עליית מחירים הנחוצה למשק להתפתחותו (כל עוד היא תחת שליטה כמובן). 
ברור כי העלאת ריבית עשויה ליצור בעצם את המצב ההפוך.
לבנקים המרכזיים בעולם קיים כלי נוסף להגדלת היצע הכסף במשק, אשר נאסר לשימוש בישראל, והוא הדפסת כסף.
בכלי זה השתמש הפד - הבנק המרכזי האמריקאי, ככלי מרכזי לחילוץ המשק בעקבות משבר 2008, ובימים אלה, כאשר האמריקאים כבר הפסיקו את תכנית ההרחבה הכמותית שלהם, מאמץ הבנק המרכזי האירופי את אותה גישה ומדפיס טריליוני אירו במטרה לעודד את הצמיחה ולצאת מהמשבר והדפלציה המתמשכים בגוש האירופי.
הכסף הזול שזרם לשווקים יצר עליות מחירים במספר רב של אפיקים, ביניהם מחירי הנדל"ן בארץ ובעולם (כן כן לא רק אצלנו בישראל) וכן, עליות חסרות תקדים בשווקים הפיננסים ובעיקר באפיקי האג"ח שאמורים לתת למרבית המשקיעים את הפתרון הסולידי והנזיל בהשקעותיהם.
לאחר כמעט שש שנים מפרוץ המשבר של 2008 בו הייתה הריבית העולמית אפסית, נוצר קיבעון בשוק שנדחק מטה על ידי אירועים מאקרו כלכליים נוספים כגון משבר הנפט, השפעת הייצוא והיבוא של הענק הסיני וכו'.
כך נקלע רוב העולם המערבי לסביבת ריבית אפסית לצד אינפלציה אפסית ואף שלילית ובנוסף, היעדר אלטרנטיבות השקעה היכולות להניב תשואה סבירה ובטוחה יחסית למשקיעים לטווח הקצר, הבינוני ובעיקר לפנסיונרים העתידיים שקצבתם העתידית תלויה בין היתר בתשואת השווקים.
על פי מרבית ההערכות, ריבית הפד האמריקאי תתחיל לעלות בסביבות חודש יוני הקרוב, מהלך שיכול למשוך אחריו מעלה את הריביות של שאר השווקים המערביים.
מהלך שכזה עלול לגרום לירידה חדה באפיקי האג"ח אשר מושפעים ביחס ישיר והפוך לגובה הריבית, בעיקר במח"מ הארוך ובמילים פשוטות, לירידה רוחבית בשווקים הפיננסים בעולם וכך גם בהשקעותינו.
במקביל העלאת הריבית תגרום לייקור הריבית וההחזרים על הלוואות ומשכנתאות כך שבמקביל לכך שייתכן ולא נרוויח מהשקעותינו, גם נשלם יותר על הלוואותינו.
 

אז מה עושים?


לאחר שבחנו, על קצה המזלג, כיצד הריבית נהפכה לשחקן מרכזי, נפנה לטפל בבעיה שנוצרה משימוש מתמשך בכלי המוניטרי הזה.
חשוב להסתכל על התקופה הנוכחית כהזדמנות ולא כגזירת גורל ולנסות לנצלה לטובתנו ככל הניתן.
ראשית, מצד ההלוואות זוהי הזדמנות פז למחזור חוב, הלוואות ובעיקר משכנתאות ולקבע את הריבית העתידית ברמות נמוכות גם לאחר שהריביות בארץ ובעולם יעלו.
לא מעט חברות ציבוריות מנצלות את סביבת הריבית הנוכחית למחזור וגיוס חוב בעלויות נמוכות כעת כפי שגורסת האמרה הידועה בשוק ההון: "חוב מגייסים כשאפשר ולא כשצריך".
שנית מצד ההשקעות נחזור להמלצת רבי יצחק מימי חז"ל "לעולם ישליש אדם מעותיו, שליש בקרקע, שליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו". כלומר, פיזור הסיכונים על ידי הרחבת אלוקציית הנכסים המושקעים קריטית כעת יותר מאי פעם.
כדאי לשקול להסיט את ההשקעות בין היתר לנכסים עם מתאם נמוך יחסית לשוק ההון הסחיר והנזיל, כך שכאשר תעלה הריבית לא תהיה פגיעה משמעותית ורחבה בהשקעותינו.
מוטב להימנע בין היתר מריכוז השקעות רבות מדי באפיקי האג"ח, בארץ ובעולם שתושפענה כאמור באופן מיידי מעליית הריבית וגם ככה כיום נמצאות במיצוי התשואות הגלומות בהן.
שלישית – לחסוך, לחסוך, לחסוך. חשיבות החיסכון האישי גדולה היום מאי פעם ועל כולנו מוטלת האחריות לדאוג לעתיד הפיננסי והפנסיוני שלנו.
אומנם אנו לאחר מערכת בחירות מורכבת שהשפעותיה העתידיות טרם ברורות לחלוטין, אך ניתן להסיק שהשפעות שרי האוצר, הכלכלה ועמיתיהם החברתיים והביטחוניים עוד ילוו את תהליך קבלת ההחלטות שלנו לתקופה העתידה לבוא.

על מנת לקבל החלטות מושכלות המותאמות לצרכים, ההעדפות והמטרות האישיות שלכם, לקוחותינו, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לתיאום פגישה עם בעל רישיון מוסמך שיוכל לעזור באפיון הצרכים ומציאת הפתרונות והאלטרנטיבות האופטימליים לכל אחד.

 
הכותב מיקי קבליס משמש כמנהל תחום פיננסים. יש להתייחס לתוכן הכתוב על ידו כאל סקירה בלבד, המתבססת על נתונים פומביים. אין בסקירה זו משום אישור לנכונות הנתונים ואין בתשואות העבר בכדי להעיד על תשואות העתיד. אין לראות בדברים כייעוץ או המלצה לביצוע השקעה והאמור במסמך אינו מתחשב בנתוניו האישיים ו/או צרכיו הייחודיים של כל חוסך או משקיע. אין לפעול בהתאם לאמור במסמך זה ללא קבלת שירות פרטני המתחשב בצרכיו ובנתוניו האישיים של החוסך או המשקיע. קבוצת שקל ו/או מי מטעמה לא יהיו אחראיים לכל נזק או הפסד שנגרמו מפעולה שבוצעה בהסתמך על האמור במסמך זה

נשמח לעמוד לשירותך:

* שדה חובה